נבלתא

נְבֵלְתָּא, נְבֵלָא, נְבֵי׳ch. = h. נְבֵלָה. Targ. O. Deut. 21:23 נְבֵילְתֵּיה ed. Berl. (oth. ed. נְבִלְ׳; Y. נִבְלַת גושמיה) his corpse. Targ. Lev. 22:8 (some ed. נְבִילָא); a. fr.B. Bath. 110a; Pes.113a (prov.) (נטוש) פשוט נ׳ בשוקאוכ׳ flay a carcass in the street and earn a living, and say not, I am a noble priest; a. fr.Pl. נְבֵילָתָא. Ib. הפוך בנ׳, v. הֲפַךְ.Targ. Job 5:16 נבילתא ed. Lag., Ms. ניבלתא, read with ed. Wil. נְכֶלְתָּא.